קִינַת בְּאֵרִי / יָגֵל הַרוּשׁ
לחן: גרושים
קינת בארי נכתבה לאחר אסון שמחת תורה תשפ"ד. זה פשוט בלתי נתפס שהיינו צריכים להוסיף קינות חדשות על הישנות שכבר נכתבו.
הקינה נכתבה על בסיס לחן לקינה "גרושים מבית תענוגיהם", המופיעה במחזור הקינות לט' באב של יהודי מרוקו. באופן מפתיע, הלחן הזה מבוצע גם בתיקון הגשם שנאמר בשמחת תורה. במחזורים העתיקים היה מופיע מתחת לתיקון הגשם, הכיתוב "לחן גרושים". ובאמת, מדוע בחרו יהודי מרוקו לבקש על הגשם בשמחת תורה בלחן של קינה? מרבי לוי סודרי שמעתי שמכיוון שבקשת הגשם היא בקשה על חיים, בקשו להוביל את המתפלל לבקש על חייו בלב נשבר, ולכן תקנו לומר את הבקשה על הגשם בלחן של קינה.
שמחת תורה, תשפ"ד נהפך לאבל מחולנו, ולחן הקינה השתלב בצורה מצמררת בבקשה על חיים. אך כמו שכל קינה - סופה נחמה, כך אנו מבקשים שנזכה לראות בעין צלולה את הנחמה המגיעה לאחר שהעין נשטפה בדמע. בבניין עירנו ננוחם. וה' ברחמיו יזכנו לכתוב במהרה פיוטי גאולתנו.
הוקלט באולפן של איתן רפואה
גיטרה, קמנצ'ה, נאי: יגל הרוש
אֵיכָה בְּאֵרִי / הָפְכָה לְקִבְרִי
וְיוֹם מְאוֹרִי / הָפַךְ שְׁחוֹרִי
וְהֻשְׁחַת כָּל פְּרִי / וְנֶהְפַּךְ שִׁירִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
אֵיכָה תּוֹרָה / עֲרוּכָה וּסְדוּרָה
וְכָל פְּאֵרָהּ / לֹא עָמַד לְעֶזְרָה
וּבְיוֹם הֲדָרָהּ / הֻשְׁחַת תָּאֳרִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
אֵיכָה יִשְׂרָאֵל / בְּיוֹם קְרוֹא אֵל
וְחַיִּים שׁוֹאֵל / וּמְהוּמָה קִבֵּל
זָקֵן וְעוֹלֵל / בְּדַם מִתְגּוֹלֵל
וְחַגּוֹ חִלֵּל / אוֹיֵב אַכְזָרִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
אֵיכָה אִמָּהוֹת / וִילָדוֹת וּנְעָרוֹת
בִּשְׁבִי מוּלָכוֹת / כְּבִימֵי פְרָעוֹת
וְנִפְרְצוּ גִּדְרוֹת / צֹאן יְשָׁרוֹת
וּפָסְקוּ מְחוֹלוֹת / וּנְגִינוֹת מְשׁוֹרְרִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
וְאֵיכָה אֶתְמַהּ / בּוֹרֵא רוּמָה
עַד אָן אֻמָּה / תִּהְיֶה מְהוּמָה
עַד אָן קוֹמָה / תֻּשְׁפַּל אֲדָמָה
וְעַתָּה קוּמָה / לְהָאִיר נֵרִי
וּבְעֵין רַחֲמֶיךָ / תְּרַפֵּא שִׁבְרִי
וְעֵינִי הַנּוֹבַעַת / תַּשְׁקֶה בְּאֵרִי
חשון תשפ"ד
